זיכרונות מווילס

כמה שאני מתגעגעת לווילס....אולי זה בוא הקיץ ואולי סתם צורך עז לחופשה...אבל אני ממש רוצה לחזור ולבקר בווילס.

השבוע צפיתי בנופיהּ של ניו-זילנד בטלוויזיה. נכון, זו לא אותה מדינה, אבל הנופים דומים להפליא. אני בטוחה שהנופים בניו זילנד אינסופיים כמו גם מיליוני הכבשים, אבל החלופה הקרובה יותר גיאוגרפית ובעיקר קרובה לליבי היא ווילס.

את התואר השני שלי במשפטים למדתי בעיר Aberystwyth הנמצאת לחופה המערבי של ווילס, כלומר אירלנד נמצאת בקו האופק. העיר ממוקמת במרכז-מערב ווילס ושומרת על התרבות, השפה והמנהגים הוולשים. אוניברסיטת ווילס באַבֶּר (כך נקראת העיר בקיצור אז בואו נרגיש מקומיים) היא אחת הגדולות בווילס. בעיר ממוקמת גם הספרייה הלאומית של ווילס שהמבנה שלה הוא ארמון לכל דבר. העיר יושבת בקצהו הדרומי של רכס הרי Snowdonia ובאזור יש אתרים קסומים וכפרים ציוריים שמגיע להם פוסט נפרד.

אני יכולה לדבר על העיר שעות על גבי שעות. נהניתי מכל רגע; מהלימודים, מהכיתה הבינלאומית, מהנופים, מהאנשים האדיבים, החייכנים, מסבירי פנים והכול כך שונים מהדימוי האנגלי שאנחנו מכירים – פשוט מאוד, הם וולשים (חלק מהעם הקלטי – כמו הסקוטים, האירים, הבְרטוֹנים בחבל בריטני בצרפת ובעוד מספר מקומות באירופה). בריטים, אבל וולשים בדם ובנשמה. נהניתי לעבוד כמלצרית במסעדה מקומית ולטעום מעט (תרתי משמע) מהשפה המיוחדת (ושוברת השיניים) הזו, מהים האירי הנשקף ממערב לעיר, מהקור העז בחורף והנעימות באביב, מהגבעות המוריקות ומהכבשים.

אני ממליצה בחום אינסופי לטייל בווילס, ואני לא מתכוונת לביקור קצר בעיר הבירה קארדיף. לא ולא, ביקור בקארדיף כמוהו ביקור באנגליה. כמעט ולא מרגישים את ווילס האותנטית. אני מתכוונת לטיול עמוק בתוככי ווילס, למרכזה מדרום עד צפון ובעיקר במערב. ניתן לשלב טיול לאירלנד על ידי שיט בן שלוש שעות בלבד במעבורת משתי נקודות: או מ-Fishguard בדרום מערב ווילס המוביל לדרום-מזרח אירלנד או מ-Holyhead בצפון-מערב ווילס המוביל היישר לדבלין.

כדי להשאיר אתכם עם טעם של עוד הנה שתי תמונות מהעיר בתקווה שאוכל לפרט על מקומות אלו ואחרים בפוסטים נפרדים מבלי לארוז תיק ולנסוע לשדה התעופה בעת הכתיבה...



(כן, זו אני עפ פליס ומשום מה גם עם כפכפים...באמצע חודש אוגוסט!)






בברכת !Croeso - "ברוכים הבאים" בוולשית (מבטאים: קְרוֹאֶסִי)....