נשארים בבית

עוד מעט שבת ואני מוצאת עצמי מהרהרת על נושא שכותבים עליו רבות לאחרונה. הכותרות טוענות כי אנשים נוטים יותר יותר להישאר בבית ולחזור ל-good old דברים שנהגנו לעשות לפני עידן השפע...



למשל, אותם משחקי קופסא, קלפים וסתם חברים שבאים להתארח...במקום עוד מסעדה ועוד פאב, עוד הצגה ועוד ועוד.



אני לא יודעת אם זה נכון או אם גם אתם חשים בכך. היום התפרסמה כתבה במוסף 'שבעה ימים' של "ידיעות אחרונות" שכותרתה "השיבה הביתה". מדובר על "הטרנד החברתי הבולט של העת האחרונה ה'קוקונינג': הסתגרות בבית הפרטי והימנעות מיציאה ממנו עד כמה שניתן."



ברור שהתופעה אינה מתייחסת למשבר הנוכחי אך היא כן מתקשרת אליו במובנים מסוימים. שימו לב שפעולות רבות הפכו לנגישות בלחיצת כפתור: אנחנו משלמים חשבונות דרך האינטרנט ולא מחכים שעות על הקו למענה אנושי או אף הולכים לשלם אותם בדואר או בבנק. אנחנו נמצאים בקשר תמידי עם מכרים, חברים, עמיתים לעבודה ואף כאלו שמעולם לא ראינו דרך האינטרנט. אפילו את הקניות בסופר העברנו לאינטרנט והמצרכים מגיעים למפתן דלתנו מבלי שהנדנו עפעף.



אצלי התופעה קצת שונה: מכיוון שאני עצמאית שמתרגמת בעיקר מהבית, שהוא בעצם המשרד שלי, אני חייבת 'לצאת' ממנו מדי יום. אז דווקא את הקניות אעדיף לעשות בעצמי, לגבי חשבונות, אני מודה שאני משלמת דרך האינטרנט בכדי לחסוך עצבים וגם זמן. וחברים, דווקא נחמד לפגוש על כוס קפה.



למרות שיש לנו כבלים אני לא זוכרת האם אי פעם צפינו באיזשהו סרט מתוך מגוון ערוצי הסרטים ואנחנו דווקא נהנים ללכת לבית הקולנוע.



לגבי משחקי הקופסא - דווקא מתחשק לי לחזור לזה קצת. כל כך אהבתי אותם (בשנות ה-80). הבית שלנו היה מלא במשחקים ובפאזלים ומה לא?! היו כמה משחקים שממש גרמו למוח שלנו לעבוד...וקשה; למצוא את הגנב, לקנות את הנכס, למצוא מי הדמות המסתתרת על המצח שלנו (כן - היה לנו משחק כזה) והפאזלים שגרמו לצוואר שלי להיתפס מדי יום שישי.



המשחקים קצת חסרים לי.



אני יודעת שהמשחקים חזרו לקדמת הבמה. לראיה, לפני חודש הייתי במסיבת רווקות של חברתי הטובה, ענת, ואחת המתנות שהיא קיבלה היה משחק טאקי. טאקי! זכרתי את החצים ואת היות המשחק צבעוני, אבל לא זכרתי איך משחקים...



מה איתכם? אילו משחקי קופסא חסרים לכם והייתם שמחים להיזכר בהם? גם אתם מרגישים שאנשים נוטים להישאר יותר יותר בבית?



שיהיה סופ"ש נעים בין אם בבית או בדרכים...