עד ליל הסדר שיחול ביום ד' הבא אני מרשה לעצמי להחליף זמנית את הדיג שלי לשם מתאים יותר לאווירת החג: "שאר ירקות" בתוספות שונות לפניו ואחריו – תלוי בנושא או ביום.
כך שהיום זוהי תרבות יום א' – שאר ירקות, כלומר היום נתחיל בתרבות ונקנח ביין ישן נושן ובשאר ירקות.
נפתח בלינק הבא שמדבר על סלט שלם של נושאים, הזירה הלשונית של רוביק רוזנטל: http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/871/646.html
אם תקראו את הטקסט תראו התייחסות לרשימת המונחים שפורסמה לאחרונה על ידי האקדמיה ללשון העברית ועניינה יין. למי שלא חלק בדיג המרלו שלי בו פרסמתי את אותה רשימה, הנה היא שוב: http://hebrew-academy.huji.ac.il/PDF/wine%20terms.pdf
ולקינוח דיג קברנה סובניון: בסוף הזירה לשונית נשאלה השאלה האם נכון לומר 'עורך הדין' או 'העורך דין'? משיב רוזנטל המלומד כי 'העורך דין' הינה צורה לא תקנית. הרשו לי לחלוק על כך. בלימודי התרגום באונ' תל אביב דווקא התעכבנו על מקצועות כגון עורך הדין והעורך דין והחכמנו לדעת כי הן צורה זו והן צורה זו נכונה. מדוע? ככה! וברצינות, ככה קבעה האקדמיה ללשון. רציתי לצרף את ההחלטה עצמה, אבל לצערי היא לא ברשותי. מה שאתם לא יודעים הוא שבשעה האחרונה נברתי בקלסרים מלימודי התרגום באוניברסיטה עד שמצאתי את אותו שיעור ביסודות הלשון א' שדן בנקודה הזו. ובכן, סמיכויות, איך נזהה אותן? כשהנסמך עשוי לעבור שינוי צורני כמו "דְבר המרצה" (שינוי בניקוד ובהגיית ה-דְ); כשרוצים ליידע צירוף סמיכות, היידוע צריך לבוא בסומך בלבד 'הפסקת הצהריים' (הפסקה – נסמך, צהריים – סומך) – ומיד אשוב לנק' זו, הרי לשם כך ההסבר; וכשרוצים לרבות את צירוף הסמיכות, צורות הריבוי תבוא בנסמך: הפסקות צהריים, ילקוטי גב.
העורך-דין/עורך-הדין, היושב-ראש/יושב-הראש – שניהם נורמטיביים ומקובלים על ידי האקדמיה. כלומר, שתי הצורות תקניות הן מבחינת נורמטיביות והן מבחינת קבילות.
ולקינוח שאחרי הקינוח, עניין שמטריף אותי כל פעם מחדש, המחשבה הקלוקלת שכל מי שדובר שפה נוספת יכול לתרגם, כאילו עצם השפה הנוספת מעניקה לאדם אוטומטית את היכולת לתרגם ולעבוד במקצוע התרגום כאילו היה מובן מאליו וכל הדרוש למתרגם הוא פשוט וקל עצם ידיעת שפה נוספת (!)
וכדי להדגיש את הנקודה ראו את הכתבה הנ"ל שהתפרסמה לפני מספר ימים והמיועדת בעיקר לאמהות שרוצות "להישאר נאמנות לאימהוּת שלהן". הכתבה חושפת בפנינו שלל אפשרויות לעבודה מהבית ובניהן האפשרות לתרגם ובמילים אלו ממש:
"תרגום – אנשים שבידם שפה נוספת ברמת שפת אם יכולים לבצע עבודות תרגום לאנשים פרטיים ואף לחברות. לעיתים קרובות גם באמצעי התקשורת השונים יש צורך בעבודות תרגום."
והנה הלינק לכתבה המשובחת: http://mom.nana10.co.il/Article/?ArticleID=623215&sid=154
הרשו לי שניה ללכת הצידה ו....לצ-ע-ו-ק!!!!
מרוב צעקות אני לא יכולה לפתח את הנושא כרגע, אך מבטיחה לחזור אליו. הוא מספיק חשוב בכדי לשמש כפוסט נפרד ומכובד. רציתי לעורר את המחשבה ולחדד את הנקודה – תרגום אינו שקול לידיעת שפה נוספת. פשוט וקל – לא!
שבוע טוב!
אכן רצוי שתפרטי למה זהו לא מקצוע כלבוייניקי שכל אחד פשוט יכול לעסוק בו.. בפוסט נפרד או בסידרת פוסטים.
השבמחק